וידבר כו’ בהר סיני לאמר. נראה לפרש ע”פ שאמרו בפרקי אבות “משה קבל תורה מסיני ומסרה כו’ ויהושע לזקנים כו’ ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה”. יש לדקדק שמתחילה כתיב ומסרה ליהושע, ומיהושע לזקנים לא נאמר ומסרוה, וגם וזקנים לנביאים לא נאמר ומסרוה כו’, והדר נאמר ומסרוה לאנשי כנסת הגדולה, ומסתמא לאיזה כוונה כתבו חכמי המשנה כך בשינוי לשון, ומה גם שאצל משה לא נאמר כלל לשון מסירה אלא משה קבל כו’. ונראה לתרץ ע”פ הגמ’ למה תרצדון הרים גבנונים שנתקבצו ההרים לפני השי”ת ליתן עליהם התורה, ואמר להם השי”ת ב”ה כולכם בעלי מומין אתם אצל הר סיני, מלשון גבן או דק כו’, ומה מעלתו לפי שנמוך מכולם, ללמד שאין התורה מתקיימת אלא במי שמנמיך עצמו, ומשה רבינו ע”ה היה עניו מאד מכל האדם, לזה היה יכול לקבל התורה מהשי”ת ב”ה בעצמו, וכשרצה אח”כ ללמדה ליהושע ויהושע לא היה בכחו כ”כ כמו משה רבינו ליקח בכח עצמותו התורה ממשה, לזה היה צריך משה למסרה לו בכח מסירת נפשו הגדולה, ומסרה לו ברוב קדושתו הגדולה במס”נ עליו, ויהושע כשלמדה לזקנים לא היה יכול לעשות מס”נ גדול כמו משה רבינו למסור להם כל התורה כמו שמשה למדו, לכך לא נאמר ומסרוה, אלא לימד להם התורה כפי כחם לקבל, דור אחר דור תשו כחם ולא נאמר בהם לשון מסירה, והדר אצל נביאים לכנסת הגדולה נאמר לשון מסירה, שכך הוא הדרך הטבע, שדבר היוצא בטבעו, לסוף הדבר ההוא נתעלה ועולה למעלה, כמו הגלגל, הדבר שהוא למטה, אותה הדבר בעצמו חוזר ומתעלה, לזה אצל הנביאים כבר היה להם כח זה למסרם לאנשי כה”ג בכח מס”נ, נמצא ממילא אצל משה מהשי”ת ב”ה אין שייך ממילא לשון מסירה כלל, כ”א קבלה אשר קבלה מפי הגבורה מחמת שהיה ענוותן גדול, וזהו “משה קבל תורה מסיני” בכח שלמד עצמו מהר סיני שנתן הש”י התורה עליו מחמת שהוא נמוך מכל ההרים, וזהו “וידבר ה’ אל משה בהר סיני לאמר” פירוש החזק עצמך במידת הר סיני ועי”ז תוכל לומר לישראל התורה הקדושה בגודל קדושתך. וק”ל.
https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Vayikra%2C_Behar.1.1