ויאמר משה לחובב כו׳ נוסעים אנחנו עד והטבנו לך. ולכאורה “והיית לנו לעינים” אין לו שחר, דהלא הארון וענני כבוד הולכים לפניהם להורות להם הדרך. וגם איך מקושר זה “כי על כן ידעת” לכן “והיית לנו” כו׳. נראה לפרש, דהנה ע”י אתערותא דלתתא הוא אתערותא דלעילא, והיינו כשהצדיק רוצה לעורר רחמים ושפע לעולם, צריך לעורר מתחילה חדוה ושמחה להבורא ב”ה, ועי”ז משפיע השי”ת טובות לעולם, וזה נעשה ע”י שהצדיק מכיר ורואה בנסים ונפלאות שעושה עמנו יוצרנו בוראנו, אז בא לו שמחה מזה, וכיון שיש שמחה להצדיק, עי”ז הוא מעורר שמחה למעלה. אבל מי שאינו מכיר בנפלאות ונסים, בלתי אפשר לו לעורר רחמים, וזהו פירוש “שלש רגלים תחוג לי בשנה”, פירוש דהנה בשלש רגלים היה בכל אחד נס גדול לישראל כידוע, פסח היה יציאת מצרים, שבועות מתן תורה, סוכות היה ענני הכבוד, וזה שצוה הקב”ה שיזכרו ישראל ויתנו דעתיהם להכיר הנסים שנעשה להם בימים האלו, כדי שעי”ז יעוררו חדוה ושמחה להבורא ב”ה, ויעשה להם גם עתה נסים כמאז, וזהו “תחוג לי” שהוא לשון חדוה והתלהבות אש. וזהו “עיני ה׳ אל צדיקים” כאשר כתבתי מזה לעיל, שעיני ה׳ הם ביד הצדיקים, שע”י מעשיהם הקדושים הם מעוררים ועושים כביכול עינים להקב”ה, שיתן עינא פקיחא על עמו הקודש לטובה.
https://www.sefaria.org/Noam_Elimelech%2C_Sefer_Bamidbar%2C_Beha’alotcha.10.1